Bava Batra 238

Kapitel 238

א שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב

1 daß man Verdienstliches durch einen Verdienstlichen und Schuld durch einen Schuldigen herbeiführe.

ב ואי סלקא דעתך ארץ ישראל מוחזקת מאי קא מסתפקא ליה

2 Wenn man nun sagen wollte, das Jisraélland war bereits ersessen, so konnte es ihm ja nicht zweifelhaft sein!? –

ג היא גופה קא מסתפקא ליה דכתיב (שמות ו, ח) ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' ירושה היא לכם מאבותיכם או דלמא שמורישין ואינן יורשין

3 Dies eben war ihm zweifelhaft; es heißt:ich gebe es euch zum Erbbesitze, ich der Herr; ist es ein von euren Vätern herrührender Erbbesitz, oder ihr Erbbesitz, den sie vererbt aber nicht geerbt haben.

ד ופשטו ליה תרוייהו ירושה לכם מאבותיכם ומורישין ואינן יורשין והיינו דכתיב (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו בהר נחלתך תביאנו לא נאמר אלא תביאמו מלמד שמתנבאין ואינן יודעין מה מתנבאין

4 Man entschied ihm dann beides!: es ist euer von euren Vätern herrührender Erbbesitz, und es ist ihr Erbbesitz, den sie vererbt, aber nicht geerbt haben. Hierauf deutet folgender Schriftvers:du wirst sie bringen und auf dem Berge deines Besitztumes pflanzen; es heißt nicht: du wirst uns bringen, sondern: du wirst sie bringen; dies lehrt, daß sie weissagten und nicht wußten, was sie weissagten.

ה (במדבר כז, ב) ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה אפשר עמדו לפני משה כו' ולא אמרו להן דבר ועמדו לפני הנשיאים וכל העדה

5 Sie traten vor Moše und den Priester Elea͑zar und die Fürsten und die ganze Gemeinde. Ist es denn möglich, daß sie zuerst vor Moše traten und er ihnen nichts sagen konnte, und dann erst vor die Fürsten und die Gemeinde!?

ו אלא סרס המקרא ודרשהו דברי רבי יאשיה אבא חנן אמר משום רבי אליעזר בבית המדרש היו יושבין והלכו ועמדו להן לפני כולן

6 Vielmehr wende man den Schriftvers um und lege ihn aus– so R. Jošija. Abba Ḥanan erklärte im Namen R. Elea͑zars: Sie saßen alle im Lehrhause, und jene traten vor sie alle hin. –

ז במאי קמיפלגי מר סבר חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומר סבר אין חולקין

7 Worin besteht ihr Streit? – Nach der einen Ansicht erweise man einem Schüler Ehrung in Gegenwart des Lehrers, und nach der anderen Ansicht erweise man nicht.

ח והלכתא חולקין והלכתא אין חולקין קשיא הלכתא אהלכתא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא, הא דלא פליג ליה רביה יקרא

8 Die Halakha ist, man erweise wohl. Die Halakha ist, man erweise nicht. – Die beiden Halakhas widersprechen ja einander!? – Das ist kein Widerspruch; eines, wenn der Lehrer ihm Ehrung erweist, und eines, wenn der Lehrer ihm keine Ehrung erweist.

ט תנא בנות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן צדקניות הן

9 Es wird gelehrt: Die Töchter Çelophḥads waren weise, in der Deduktion kundig und fromm.

י חכמניות הן שלפי שעה דברו דא"ר שמואל בר רב יצחק מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין שנאמר (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו אמרו לו אם כבן אנו חשובין תנה לנו נחלה כבן אם לאו תתיבם אמנו מיד ויקרב משה את משפטן לפני ה'

10 Sie waren weise, denn sie sprachen zur geeigneten Zeit. R. Šemuél b. R. Jiçḥaq sagte nämlich: Unser Meister Moše saß dann und trug vor über den Abschnitt von der Schwagerehe, denn es heißt:wenn Brüder beisammen wohnen; da sprachen sie zu ihm: Gelten wir als Söhne, so gib uns den Erbbesitz gleich einem Sohne, wenn aber nicht, so soll an unserer Mutter die Schwagerehe vollzogen werden. Hierauf:da brachte Moše ihre Rechtssache vor den Herrn.

יא דרשניות הן שהיו אומרות אילו היה [לו] בן לא דברנו והתניא בת אמר ר' ירמיה סמי מכאן בת אביי אמר אפילו היה בת לבן לא דברנו

11 Sie waren in der Deduktion kundig, denn sie sprachen: Wenn er einen Sohn hätte, würden wir nicht gesprochen haben. – Es wird ja aber gelehrt: eine Tochter!? R. Jirmeja erwiderte: Streiche [die Lehre von der] Tochter. Abajje erklärte: Selbst wenn er eine Tochter von einem Sohne hinterlassen hätte, würden wir nicht gesprochen haben.

יב צדקניות הן - שלא נישאו אלא להגון להן תני רבי אליעזר בן יעקב אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה

12 Sie waren fromm, denn sie verheirateten sich nur an solche, die ihrer würdig waren. R. Elie͑zer b. Ja͑qob lehrte: Selbst die Jüngste unter ihnen heiratete nicht unter vierzig Jahren. –

יג איני והא אמר רב חסדא ניסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים, בת עשרים יולדת עד ארבעים, בת ארבעים שוב אינה יולדת אלא מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד דכתיב (שמות ב, א) וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי

13 Dem ist ja aber nicht so. R. Ḥisda sagte ja, wenn eine [Frau] unter zwanzig heiratet, gebäre sie bis sechzig, wenn mit zwanzig, gebäre sie bis vierzig, und wenn mit vierzig, gebäre sie überhaupt nicht mehr!? – Vielmehr, da sie fromm waren, so geschah ihnen ein Wunder wie der Jokhebed. Es heißt nämlich:da ging ein Mann aus dem Hause Levis und heiratete die Tochter Levis;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel